×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא עבודה זרה ז׳.גמרא
;?!
אָ
ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אאִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. אַהְדְּרִינְהוּ רַב יוֹסֵף לְאַפֵּיהּ בִּשְׁלָמָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אִיצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד. אֶלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה לְמָה לִי פְּשִׁיטָא דְּמַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם הִלְכְתָא כִּסְתָם. מַחְלוֹקֶת בְּבָבָא קַמָּא וּסְתָם בְּבָבָא מְצִיעָא דִּתְנַן בכׇּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה גוְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְרַב הוּנָא מִשּׁוּם דְּאֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה דְּאִיכָּא לְמֵימַר סְתָם תְּנָא בְּרֵישָׁא וְאַחַר כָּךְ מַחְלוֹקֶת אִי הָכִי כֹּל מַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם לֵימָא אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה. וְרַב הוּנָא כִּי לָא אָמְרִינַן אֵין סֵדֶר בַּחֲדָא מסכת׳מַסֶּכְתָּא בִּתְרֵי מַסְּכָתֵי אָמְרִינַן וְרַב יוֹסֵף כּוּלָּהּ נְזִיקִין חֲדָא מסכת׳מַסֶּכְתָּא הִיא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכָתָא פְּסִיקָתָא כׇּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר דאוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַנִּשְׁאָל לְחָכָם וְטִימֵּא לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וִיטַהֵר לְחָכָם וְאָסַר לֹא יִשָּׁאֵל לְחָכָם וְיַתִּיר. הָיוּ שְׁנַיִם אֶחָד מְטַמֵּא וְאֶחָד מְטַהֵר אֶחָד אוֹסֵר וְאֶחָד מַתִּיר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל מֵחֲבֵירוֹ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן הַלֵּךְ אַחֲרָיו וְאִם לָאו הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר הבְּשֶׁל תּוֹרָה הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר בְּשֶׁל סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּיקֵל א״ראָמַר רַב יוֹסֵף הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן וְכוּלָּן שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן עוֹלָמִית דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר״ירַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חָזְרוּ בָּהֶן בְּמַטְמוֹנִיּוֹת אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן בְּפַרְהֶסְיָא מְקַבְּלִין אוֹתָן א״דאִיכָּא דְּאָמְרִי עָשׂוּ דִּבְרֵיהֶם בְּמַטְמוֹנִיּוֹת מְקַבְּלִין אוֹתָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ר׳ מאיר אומר: נותן לו האומן לבעל הבית את דמי צמרו, שכיון ששינה מדעת בעל הבית שינוי כזה נעשה בכך כגזלן, שדינו שקונה את החפץ הנגזל על ידי השינוי שעושה בו, ונוטלו, ומחזיר את שוויו כבתחילה. ר׳ יהודה אומר: לא קנה האומן את הצמר, וצריך בעל הצמר לתת לו את הוצאותיו, ובלבד שלא יפסיד על ידי כך, ולכן, אם השבח כלומר, עליית ערכו של הבגד על ידי הצביעה יתר על היציאה (ההוצאה) שהוציא האומן בצביעה — נותן לו בעל הצמר רק את היציאה, ואם היציאה יתירה על השבחנותן לו רק את השבח. כל זה אמר רב הונא. אהדרינהו [החזיר] רב יוסף לאפיה [את פניו], להראות בכך שאין דעתו נוחה בדברים אלה, ומסבירים: בשלמא [נניח] לפסוק הלכה כר׳ יהושע בן קרחהאיצטריך [הוצרך] לומר את הדבר, שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל ובכל מקום שנחלקו יחיד ורבים הלכה כרבים — יהא אף כאן הדין כן, קא משמע לן [משמיע לנו] שבמקרה זה הלכה כיחיד. אלא הלכה כר׳ יהודה למה לי לומר? פשיטא [פשוט] שכן הוא, שהרי כלל ידוע הוא, שאם יש מחלוקת במשנה ואחר כך נאמר הדבר במשנה אחרת בסתם, בלא מחלוקת ובלא להזכיר שזו דעתו של חכם מסויים — הלכתא [הלכה] כסתם. והרי מחלוקת זו בין ר׳ מאיר ור׳ יהודה מצויה בבבא קמא [בשער הראשון של מסכת נזיקין], וסתם יש בענין הזה בבבא מציעא [בשער האמצעי], דתנן [ששנינו במשנה] במסכת בבא מציעא: כל המשנהידו על התחתונה, וכל החוזר בוידו על התחתונה. הרי שסתמו במשנה כשיטת ר׳ יהודה, האומר שהאומן ששינה מדעת בעל הבית — ידו על התחתונה! ומסבירים: ורב הונא, מה טעם היה צריך להגיד הלכה זו? משום שהוא סבור שאין סדר למשנה, ולכן אי אפשר לדעת אם המשנה שבמסכת בבא קמא קודמת לזו שבבבא מציעא או להיפך, דאיכא למימר [שאפשר לומר] שסתם התנא ברישא [בתחילה] כפי שהוא במסכת בבא מציעא ואחר כך שנה את המחלוקת. ומקשים: אי הכי [אם כך], שאין סדר למשנה, כל מחלוקת ואחר כך סתםלימא [אמור] באותו אופן שאין סדר למשנה! ורב הונא סבור: כי לא אמרינן [כאשר אין אנו אומרים] אין סדר למשנה — הרי זה בחדא מסכתא [במסכת אחת], שבכל מסכת לעצמה יש משמעות לסדר הדברים, אבל בתרי מסכתי אמרינן [בשתי מסכתות אומרים אנו] שאין סדר למשנה, שאיננו יודעים איזו מהן נשנית אחרונה. ואילו רב יוסף סבור: כולה נזיקין חדא מסכתא [כל מסכת נזיקין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מסכת אחת] היא, ויש בה סדר. ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור], טעם אחר היה לו שסבור היה שיש לפסוק כר׳ יהודה, לא בגלל סדר המשנה, אלא משום דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא [ששנה אותה את ההלכה הזו אצל הלכות פסוקות], ומשמע שאף היא הלכה פסוקה וחתוכה, שכן שנינו שם: כל המשנהידו על התחתונה, וכל החוזר בוידו על התחתונה. א מתוך שנזכר כאן שפסקו כר׳ יהושע בן קרחה, מביאים עוד כמה הלכות שנפסקו כדבריו. תנו רבנן [שנו חכמים]: לא יאמר אדם לחבירו בשבת: ״הנראה שתעמוד עמי לערב״, וירמוז לו בכך שהוא רוצה לשכור אותו לעבודה במוצאי שבת. ר׳ יהושע בן קרחה אומר: אומר אדם לחבירו, ״הנראה שתעמוד עמי לערב״, כיון שלא אמר לו דברים במפורש. אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: הלכתא [הלכה] בענין זה כר׳ יהושע בן קרחה. תנו רבנן [שנו חכמים]: הנשאל שאלה לחכם בדיני טומאה וטהרה, ואותו חכם טימאלא ישאל לחכם אחר ואותו חכם יטהר, וכן אם נשאל לחכם ואסרלא ישאל לחכם אחר ויתיר. היו שנים, שני חכמים, יושבים יחד, אחד מהם מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר, והשואל אינו יודע מה לעשות, הכלל הוא כך: אם היה אחד מהם מהחולקים גדול מחבירו בחכמה ובמניןהלך אחריו, ואם לאוהלך אחר המחמיר, מכיון שאין אתה יודע אחרי מי ללכת. ר׳ יהושע בן קרחה אומר: אם היה הספק הזה בדבר של תורה הלך אחר המחמיר, אם היה זה בשל סופרים (שמדברי חכמים), הלך אחר המיקל. אמר רב יוסף: הלכתא [הלכה] כר׳ יהושע בן קרחה. ועוד, תנו רבנן [שנו חכמים]: וכולן כל אלה שאמרו שהם פסולים מחמת חטאיהם ואינם נאמנים, שחזרו בהן בתשובה — אין מקבלין אותן עוד עולמית (לעולם), אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה אומר: אם חזרו בהן במטמוניות (בסתר) — אין מקבלין אותן, אבל אם חזרו בהן בפרהסיאמקבלין אותן. איכא דאמרי [יש שאומרים] את הדברים האלה באופן אחר: אם עשו דבריהם (חטאיהם) במטמוניות, עשו אותם בסתר — כאשר יעשו תשובה מקבלין אותן,מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144